מגזין האגף לדמוקרטיה תעשייתית נובמבר 2020 - Flipbook - Page 6
פותח
אופקים
חדשים
לרגל 20שנה להקמת האגף לדמוקרטיה תעשייתית ,נפגשנו לשיחה עם מי
שהקים את האגף בשנת 2000ומאז גם עומד בראשו .סגן יו”ר ההסתדרות,
יוסי מרציאנו ,עצר לרגע את העשיה כדי לספר על הדרך שעשה מהילדות
במרוקו ,דרך המועצה באופקים ועד לבניין ברחוב ארלוזורוב .על ההישגים
של האגף והאתגרים שהוא מסמן לשנים הקרובות.
כתב :עמר כהן
עשרים שנה הוא עומד בראש האגף
לדמוקרטיה תעשייתית שאותו הקים25 .
שנה הוא יו”ר סיעת מרצ בהסתדרות.
אבל את השורשים הסוציאליסטים שלו
קיבל מהבית באופקים .בגיל 10עלה יוסי
מרציאנו ממרוקו .הצעיר משבעה אחים,
יתום מאביו שאותו לא הכיר .לאופקים
הגיעה המשפחה מבחירה והוא גאה לומר
שהיום הוא גר באותו הבית שקיבלה אימו
זמן קצר לאחר העליה.
| 6האגף לדמוקרטיה תעשייתית
"אחי הבכור יהודה היה מפא"יניק.
הציעו לו עפולה הוא ביקש רחוק יותר
אז שלחו אותו לאופקים והוא היה
מבסוט והביא את כולנו אחריו"
“אחי הגדול סעדיה ,עלה כמה שנים
לפנינו לארץ .הוא הספיק להילחם ולהיפצע
במלחמת העצמאות .אח נוסף ,יהודה ,היה
מפא”יניק .הוא רצה לבנות את הארץ,
חיפש מקום רחוק .הציעו לו עפולה הוא
ביקש רחוק יותר אז שלחו אותו לאופקים
והוא היה מבסוט והביא את כולנו אחריו”.
רגע לפני שנגיע לאופקים ,נדבר רגע על
מרוקו ,מה אתה זוכר משם?
“לא הרבה .בגיל חצי שנה נפטר אבא
שלי .הוא היה סוחר ומתרגם .בית צנוע סך
הכל .לא היה חסר לנו כלום אבל לא היינו
חברים של המלך ,כמו שאוהבים לומר.
כילד למדתי באליאנס ,בעיקר בצרפתית.
“כשהייתי ילד קטן ,בן ארבע או חמש,
