מגזין האגף לדמוקרטיה תעשייתית נובמבר 2020 - Flipbook - Page 47
אי אפשר בלי קורונה
דר' אורן קובליר (מימין)" :הוירוסים שולטים על העולם" ,ודר' דרור בר-ניר (משמאל)" :הווירוסים והחיידקים כל הזמן בחדשות" (באדיבות המצולמים)
בין וירוס לחיידק
לא רק גורמי מחלות
וירוסים וחיידקים ,שניהם יצורים
מיקרוסקופיים שעלולים לגרום למחלות
זיהומיות ומגפות ,ולא פעם נוצר בלבול
בין השניים .בר-ניר עושה סדר“ :קודם כל,
חיידק זה תא בודד .אנחנו אוסף של תאים.
חיידק מתרבה באופן עצמי מחוץ לתא שלנו
לעומת וירוס שחייב להיות בתוך תא .לחיידק
יש מאפיינים שונים ואנחנו יכולים לפתח
תרופות שפוגעות במאפיינים הייחודיים של
החיידק בלי לפגוע בתא שלנו .וירוס נמצא
בתוך התאים שלנו ואם נפגע בו נפגע בתאים
שלנו”.
קובילר מספר על פריצת דרך בחקר
הווירוסים ,שבה נעזרים בווירוסים כדי לתקוף
זיהומים חיידקיים אצל בני אדם“ .חלק גדול
מהחיידקים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה,
אז החוקרים התחילו להיעזר בווירוסים של
חיידקים כדי לתקוף את החיידקים האלה”.
"התכונה המאפיינת של נגיף
הכלבת היא להגיע למוח ושם
לגרום לנזק קטלני .הצליחו לשנות
את הנגיף כך שלתאי מוח רגילים
הוא לא ייכנס ,אבל לתאים
סרטניים כן ,וככה לתקוף גידולים
סרטניים במוח".
“וירוסים יכולים להדביק הכול” .מוסיף
קובלר “יש וירוסים של חיידקים ,פטריות,
צמחים ,בעלי חיים ובני אדם .ברגע שהווירוס
משתלט על תא זה כמו וירוס של מחשב ,הוא
מתחיל לתת לתא פקודות איזה חלבונים
לייצר .בניגוד לחיידקים ,לווירוס כמעט ואין
תרופה .הווירוס בעצם משתלט על התא וכל
הפעולות שהוא מבצע נעזרות בתהליכים של
התא ,אז קשה לנו לפתח תרופות נגד הווירוס
שלא פוגעות בתא”.
הרפואה החלה להשתמש בווירוסים גם
לטיפולים רפואיים למחלות גנטיות קשות,
למלחמה בגידולים סרטניים ועוד“ .כבר
כיום” ,מספר קובילר“ ,אנחנו משתמשים
במנגנונים שהווירוסים פיתחו לאורך השנים
כדי לחדור לתא ,ולנצל אותם כדי להחדיר
אליו דברים שאנחנו רוצים .גם בריפוי גנטי
וגם להרס גידולים סרטניים .יש כבר טיפולים
שעובדים”.
בר-ניר“ :אנחנו משתמשים בתכונות של
הווירוסים כדי להיכנס לתא ולשנות את
המטען הגנטי שלו ,כדי להנדס וירוסים שלא
גורמים למחלה ,אבל מכניסים לתא את
המטען הגנטי שאנחנו רוצים”.
ניתן להשתמש בווירוסים גם כדי לתקוף
באופן ממוקד תאים סרטניים“ .נגיף הכלבת
למשל” ,מסביר בר-ניר“ ,התכונה המאפיינת
שלו היא להגיע למוח ושם לגרום לנזק קטלני.
הצליחו לשנות את הנגיף כך שלתאי מוח
רגילים הוא לא ייכנס ,אבל לתאים סרטניים
כן ,וככה לתקוף גידולים סרטניים במוח”.
“המחקר של מחלות זיהומיות (מחלות
שנגמרות מווירוסים וחיידקים ,מ.ה) ,שהן
רוב המחלות שגורמות למוות ,מתקדם היום
בצעדי ענק .נגיף ה HIV-למשל ,היה פעם
קטלני ,והיום הוא כמעט מחלה כרונית .זה
כיף לראות את ההתקדמות הזאת מתרחשת
מול העיניים ולהיות חלק מזה”.
“יש מאמר שיצא כבר ב 2016-שהזהיר
שלא צריך לקרות הרבה כדי שווירוס קורונה
מעטלפים יפגע בבני אדם” ,אומר קובילר.
“הדברים האלה ידועים .לפני ההתפרצות
הנוכחית של הקורונה ,חששנו שהתפרצות
מגפה תהיה מקורונה או משפעת .אנחנו
בעיקר עוקבים אחרי וירוסים של שפעת,
אבל גם לקורנות היה פוטנציאל הרס שידענו
והערכנו שעלול לקרות .אנחנו מכירים את
הווירוס הזה ואת המשפחה שלו משנות
ה .60-ידענו שהקורונה קיימת בבני אדם
ובחיות .מאז היו לנו אותות אזהרה לכך שהיא
יודעת לעשות את הדברים האלה .היה את
הסארס ,שגם התחיל בסין ,שהגיע ב2003-
ועשה מגפה קטנה יותר אבל אלימה יותר .יש
גם את נגיף המארס שזיהינו ב ,2013-גם הוא
ממשפחת הקורונה”.
לדבריו של קובילר ,ניתן היה למנוע את
התפרצות הקורונה ,או לפחות להיות ערוכים
אליה טוב יותר“ .יש חוקרים שהלכו לחקור
עטלפים ,ואמרו שבסין בלבד יש כ400-
זנים של קורונה בעטלפים ,והם נורא דומים
לסארס .הווירולוגים הציעו לחקור אותם,
אבל לא נתנו להם כסף לזה ,ועכשיו אחד
מהווירוסים האלה קפץ מעטלפים לבני
אדם”.
לכל אפצ’י יש מחיר
להתגוננות מפני וירוסים שעלולים לגרום
למחלות יש חשיבות רבה ,וביתר שאת
בתקופה האחרונה“ .היגיינה חשובה במניעת
הדבקה של חיידקים ונגיפים בכלל” ,אומר
בר-ניר“ .השכבה השומנית על הידיים צוברת
עליה את כל מה שנגענו בו .בתוך השומנים
נמצאים החיידקים והנגיפים ,והסבון מפנה
את שכבת השומנים הזאת”.
למרות הפופולריות של השימוש
באלכוג’ל בתקופה האחרונה ,גם בר-ניר
וגם קובילר מדגישים ששטיפת הידיים במים
וסבון במשך 20שניות עדיפה בהרבה.
"אני חושב שזו כרגע שליחות
וחובה מוסרית לספק לציבור מידע
אמין ובדוק .אני נאלץ לשבור
בשביל זה את האנונימיות שלי,
אבל זה שווה את זה"
“אנחנו משתפים את האוויר ואת הנגיפים
שבתוכנו .זאת הסיבה שבגללה חשוב לשמור
על בידוד ,בעיקר בתקופה של הקורונה”
אומר בר-ניר“ .כשבן אדם מתעטש ,ויש לו
במערכת הנשימה איזשהו נגיף או חיידק ,הוא
מפזר במטר הקרוב אליו 5,000חלקיקים
ספטמבר - 2020תשרי ,תשפ״א | 47
