מגזין האגף לדמוקרטיה תעשייתית נובמבר 2020 - Flipbook - Page 44
"אם להיות פרקטית ביחס
למציאות הזום שנכפתה עלינו,
אני מציעה לסגל לעצמנו מנהגים
של יצירת אווירה .ליצור לקראת
שיחת זום את הטקס .המחשב
בעצמו לא עושה את האווירה".
כמו קבוצות הוואטסאפ המשפחתיות ,או
של הורי הגן ,אתה משתגע מאיך שאנשים
מתנהגים בהן ,כאילו זו שיחה פרטית של
שני אנשים.
“זאת החוויה שלך ,אבל האמת היא שכל
אחד חושב שהוא יודע את הכללים .אף
אחד לא קבע איך לגיטימי להשתמש בכל
פלטפורמה .הנורמה מתגלית רק כשהיא
מופרת .כשמישהו עושה משהו שלא מתאים.
את ההסבר אנחנו נותנים מתוך אנלוגיה
למדיה אחרת שאנחנו מכירים .העניין הוא
שאנשים אחרים עושים אנלוגיות אחרות”.
מה זאת אומרת?
“מה זה האינטרנט – זה טקסט? זה מרחב?
זה הוויה? במרחב הממשי יש יציבות .כשאתה
נכנס לחדר שבו יושבים שבעה ברור לך איפה
אתה ,ולכן קל לרוב האנשים להתנהג בהתאם
לנורמות .הן נקבעות באופן בלתי פורמאלי
כשאתה נכנס להצגה או לבית של חבר .העניין
באינטרנט הוא שאף פעם לא היינו בטוחים מה
| 44האגף לדמוקרטיה תעשייתית
זה – זה אוטוסטרדת מידע? ספר אלקטרוני?
ספרייה ענקית? רשת חברתית?
בין האינטרנט לבין המציאות .באינטרנט
אין כללים יציבים .איך שתתחלף קהילת
המשתתפים יווצרו כללים אחרים”.
"אני מרגישה שכשאני מדברת
בזום אני כאילו יוצאת מהגוף
שלי .המוח שלי מתחלק לחמישה
חדרים ,ואני כמו בקרית שצריכה
לפקח על חמישה מרחבים
בו זמנית .הגוף לא זז והמוח
מתאמץ מאוד"
מה תמונת העתיד של הניסוי הענק הזה?
אנחנו באמת עוברים לעולם שיהיה יותר
וירטואלי – לעבודה מרחוק ,ללמידה
מרחוק?
“בשנות התשעים זה היה חזון האינטרנט.
משום מה לא עשינו את זה .חשבנו אולי
שזה בלתי אפשרי .עכשיו אולצנו לעשות
את זה .יש מגזרים ,בעיקר בעולם העסקי,
בהייטק ,בפיננסים ,שהתנסו ויראו בצורת
התקשורת הזו אופציה טובה ,ואצלם זה
ישאר .אבל יש הרבה מקומות שישמחו מאוד
לחזור לחיים האמיתיים ,ושם תהיה דווקא
רגרסיה .אוניברסיטאות רצו לעבור לקורסים
וירטואליים ודיגיטליים .עכשיו יש סטודנטים
שמתלהבים מצורת הלמידה הזו ,אבל יש גם
רבים שהבינו שהם לא רוצים ללמוד ככה.
לדברים מסוימים הנסיון הזה יהיה מאיץ
ולאחרים זו חוויה שדווקא תדרוש לחזור למגע
הישיר .תהיה הערכה מחודשת לחשיבות
שבמפגש ,שבנוכחות במרחב המציאותי .תמיד
זה ככה .העולם אף פעם לא הולך בצורה חד
כיוונית .גם פה נראה דבר והיפוכו .מגזרים
שונים יפיקו מסקנות שונות”.
“באותו אופן גם הזום הוא מרחב אמורפי.
הסבתא רואה את זה כמו טלפון .היא רואה אותך
ושומעת אותך וזה מקשר ביניכם .אבל כשעולה
כל המשפחה והילדים צוחקים ומקשקשים
ומעלים רקעים ,הם לא מחזיקים תורות בשיחה,
כי הם לא באו לשיחה .הם מרגישים יותר קרוב
למרחב משותף ,כולנו ביחד בסלון ,ואפשר
לדבר במקביל ולהיות ברמות שונות של קשב.
ולכן אנשים שונים מתנהגים במקום הזה כמו
במצבים שונים בחיים”.
עם הזמן בטח יווצרו כללים מתאימים לכל
מדיה.
“זהו שלא בדיוק .הטכנולוגיה עצמה לא
יכולה לייצר את הכללים .בכל אירוע מישהו
יצטרך לייצר את הכללים .יש פה הבדל
