מגזין האגף לדמוקרטיה תעשייתית נובמבר 2020 - Flipbook - Page 24
"אנחנו צריכים אנשים שלנו בהנהלה" .זו
היתה הערת ייאוש כזו ,אבל פתאום חשבתי
על זה שאם במועצת המנהלים יישבו נציגי
עובדים ,היכולת של העובדים להשמיע את
עמדתם תגדל".
בשנים הראשונות של חברת היעוץ הקטנה
"פוטוק ושות' בע"מ" ,הם היו מכניסים כמעט
לכל טיוטת הסכם דרישה לנציגות עובדים
בדירקטוריון.
ברגע שיש לך דריסת רגל בחדר
הדירקטוריון ,יש לך עוד כוח
שמקדם את עצם קיומו של
הסכם קיבוצי.
"זה היה קלף מיקוח משמעותי" הוא
מספר" .ברגע שיש לך דריסת רגל בחדר
הדירקטוריון ,יש לך עוד כוח שמקדם את
עצם קיומו של הסכם קיבוצי .כשבאנו
בהתחלה עם הרעיון הזה לנציגי העובדים,
העמדות היו חלוקות .חלק ראו בזה הזדמנות
להשפיע מבפנים על החלטות החברות,
אחרים חששו שהעובדים שישבו בהנהלה
פתאום ירחיקו את עצמם מהציבור שהם
מייצגים וייצגו את האינטרסים של בעל
המניות יותר מהאינטרסים של העובדים.
אגב ,זה חשש מובן בהחלט .להיות בפוזיציה
של נציג עובדים במועצת המנהלים זה להיות
במקום מאוד לא פשוט ,כי אתה כבר לא רק
נציג העובדים .אתה צריך לחשוב על החברה
כולה".
בשנים האחרונות יש יותר ויותר
קולות בפוליטיקה האמריקאית שקוראים
לשיתוף עובדים בהנהלות ,בעיקר בחברות
ממשלתיות .סנטורים ואנשי קונגרס
מובילים מהמפלגה דמוקרטית ,כמו ברני
סנדרס ואליזבת' וורן מובילים חקיקה
צילום Shutterstock:
| 24האגף לדמוקרטיה תעשייתית
ברמה הפדרלית שתחייב להכניס נציגי
עובדים לדירקטוריונים של חברות ורשויות
ממשלתיות" .גם ברמה המקומית ,יש לא
מעט מדינות בארצות הברית שמתחילות
לדבר על הרעיונות האלה של שיתוף עובדים
בהנהלה ",מוסיף פוטוק" .ממה שאני שומע,
קליפורניה כבר ממש קרובה לחקיקה בנושא.
אני מקווה שב 2021-הם יצליחו להעביר
חקיקה כזו .האופן שבו הרבה פעמים דברים
עובדים כאן ,זה שיוזמות מקומיות של מדינות
צוברות תאוצה עד שברור לממשל הפדרלי
שהם צרכים ליישר קו .ככה זה עם שכר
מינימום של 15דולר (כיום שכר המינמום
הפדרלי עומד על 7.6דולר לשעה .מדינות
שונות קבעו שכר גבוה יותר .א.מ) וככה אני
מקווה גם יהיה עם נציגי עובדים בהנהלה.
אבל בכל מקרה מדובר כרגע רק בחברות
ממשלתיות .במגזר הפרטי לא תהיה חקיקה
בטווח הנראה לעין ומה שנשאר זה הפעלת
לחץ מלמטה על ידי העובדים ועל ידי ארגוני
מגזר שלישי שמקדמים את הנושא".
במגזר הפרטי לא תהיה חקיקה
בטווח הנראה לעין ומה שנשאר
זה הפעלת לחץ מלמטה על ידי
העובדים ועל ידי ארגוני מגזר
שלישי שמקדמים את הנושא.
משרד היעוץ של פוטוק עבד בהתחלה
כמעט רק עם ארגוני עובדים וועדים .אבל
המשבר הכלכלי הקשה של 2008הביא איתו
שנוי משמעותי" .אנשים שוכחים שמשבר
הסאב פריים התחיל כמשבר של בועת הנדל"ן
אבל מהר מאוד התגלגל לכל ענפי המשק
האמריקאי ,ובסופו של דבר העולמי .תוך
ימים ספורים חברות קטנות ובינוניות בכל
תחומי החיים התחילו לקרוס ולהיסגר .יום
אחד המזכירה שלי במשרד מעבירה לי שיחת
טלפון ובצד השני של הקו נמצא בחור עם
מבטא היספני כבד שדיבר במהירות עצומה.
לא הצלחתי להבין אותו בהתחלה .אני מדבר
עברית לא רע ולמדתי ספרדית בבית הספר
התיכון אבל האנגלית שלי היא אנגלית במבטא
ניו יורקי טיפוס וזה עיקר האנגלית שאני שומע
ביום יום .לקח לי כמה דקות להבין במה
מדובר .זה היה בחור שהיגר לארצות הברית
ממקסיקו באמצע שנות התשעים.
במשך שבועיים ישבנו ויחד איתם
בנינו תוכנית כלכלית שבה העובדים
יקנו את החברה מהבעלים הנוכחי
ויפעילו אותה מחדש
הוא עבד במאפייה תעשייתית גדולה
בניו ג'רסי שבה כמעט כל העובדים היו
מקסיקנים .היא היה הותיק ביותר בארצות
הברית וגם במפעל מכל העובדים ,ולכן
הם בחרו בו להיות הנציג שלהם .לא היה
להם ועד או הסכם קיבוצי .הם עבדו כמעט
בלי תנאים בשכר מינימום 12 ,שעות ביום.
מסתבר שבעלי המניות של המאפייה
שיחקו עם המניות בבורסה ,והמשבר גרם
להם להפסדים אדירים .המאפייה היתה
על סף סגירה .הבחור המקסיקני הזה שמע
על המשרד שלנו מבן דוד שעובד בתעשיית
הרכב ,אז הוא התקשר לשאול אם נוכל
לעזור לו .כשהגענו לפגישה עם העובדים,
לא כל כך היה לנו ברור מה רוצים שנעשה.
הם רק בקשו שנעזור להם להציל את מקום
העבודה שלהם".
פוטוק הצליח לתאם פגישה עם הנהלת
החברה ואחרי כמה שיחות הוציא מהם את
המאזן הכלכלי של החברה" .אתה צריך
