מגזין האגף לדמוקרטיה תעשייתית נובמבר 2020 - Flipbook - Page 10
איך הוא עשה זאת?
“הוא ביקש שיהיה חוק שיפסיק את
ההעסקה הזו .אז החוק אושר אבל כל פעם
הגיע חוק ההסדרים שביטל את היישום
שלו .עמיר ואני לא יכולנו להשלים עם
העניין הזה .אני ידעתי שזה הבייבי של
עמיר וביקשתי את התיק הזה .אני הרי
הייתי באופוזיציה של ההסתדרות .וניהלתי
אופוזיציה קשה .לכן כשחברתי לקואליציה
יכולתי לדרוש את התיק הזה שהיה כל כך
חשוב לו .אני מאוד שמחתי שעמיר נתן
לי לקחת לאגף גם את הנושא של חברות
הקבלן ,כי זה היה נושא קרוב לליבו .זה
לימד אותי שלמרות הצרות שעשיתי לו
באופוזיציה הוא סמך עלי.
"קיבלתי ,אז שלוש חברות
ממשלתיות שהיו בהן נציגים
של העובדים בדירקטוריון .היום
יש ארבעים חברות שהעובדים
מיוצגים בדירקטוריון .יש כ70-
דירקטורים מטעם העובדים".
“בעניין התמריצים הכלכליים ,אני
ראיתי חשיבות גדולה בשילוב עובדים
בקבלת החלטות .ב 1950-הרבה מפעלים
היו בבעלות חברת העובדים ,ובתחומים
מסויימים הקימו עם העובדים מועצות
ייצור” .בסוף שנות התשעים זה כבר לא
ממש היה קיים .מרציאנו מסביר כיצד נתנו
(בעיקר מנעו מלתת) לעובדים לקבוע מה
יהיה שכר העידוד שלהם .מה התמריצים
הנכונים שיקדמו את העבודה.
לתת
“הדבר השלישי הוא כמובן
לעובדים נציגות בהנהלות בדירקטוריונים
– זה נושא שהתחיל להיכנס ב .1975
הממשלה קיבלה החלטה שבחברות
הממשלתיות ,יהיה בדירקטוריון נציגות
לעובדים .הממשלה העתיקה את הרעיון
הזה מחברת העובדים מההסתדרות”.
“קיבלתי ,אז שלוש חברות ממשלתיות
שהיו בהן נציגים של העובדים בדירקטוריון.
היום יש ארבעים חברות שהעובדים
מיוצגים בדירקטוריון .יש כ 70-דירקטורים
מטעם העובדים .היום אנחנו עובדים
על זה שבאיגודים המקצועיים בתחום
התקשורת והביטוח יכניסו נציגי עובדים
לדירקטוריונים.
איך בעצם נבחרים דירקטורים מטעם
העובדים?
“השיטה הולכת בערך ככה :הועד בוחר
ועדת בחירות .היא מציעה לכל העובדים
להציג מועמדות .העובדים מצביעים ,ששת
העובדים שקיבלו הכי הרבה קולות עליהם
| 10האגף לדמוקרטיה תעשייתית
ממליץ הועד לשרים הממונים .כלומר השר
הממונה על רשות החברות והשר שממונה
על החברה ,לבחור מתוכם.
“עד היום עשינו כבר יותר מ40-
קורסים לדירקטורים מקרב העובדים.
בחברת חשמל ,תעשיה אווירית ,חברת
נמלי ישראל ,יושבי הראש של החברות
הללו מדברים איתי ואומרים לי כמה חשוב
שיושב נציג של העובדים בדירקטוריון.
בסופו של דבר מדובר באנשים שהאינטרס
שלהם שהחברה תצליח והם מכירים
מלמטה איך היא עובדת.
“דירקטור מטעם העובדים לא צריך
לעבור קורס דירקטורים לפני שהוא נבחר.
כלומר זה לא תנאי סף .אנחנו מכשירים
אותם אחרי שהם נבחרים קורס דירקטורים
א’ וקורס ב’ .אנחנו עובדים איתם צמוד,
מלווים אותם ,עם ייעוץ משפטי וכלכלי”.
מה קורה בתחום של הסכמי שכר עידוד?
“בכל משרדי הממשלה יש הסכמים עם
שכר עידוד ,גם לעובדי צה”ל וגם בהרבה
מפעלים פרטיים יש משהו כמו 80,000
עובדים שמקבלים פרמיות .זה דבר טוב
לעובדים וטוב למפעל.
“החזון שלי הוא שיהיה כמו באירופה.
בגרמניה ,בסקנדינביה .שכל חברה
ציבורית תבחר נציגי עובדים שיהיו
שותפים מלאים להחלטות שיקדמו את
המפעלים שלהם .שגם יחתמו על הסכמי
עידוד אנחנו רואים מאירופה ,איפה שזה
קיים בעולם זה מצליח”
“האמת היא שהייתה לנו גם מחלקה
שטיפלה בהתיישבות העובדת .המטרה
שלה הייתה לקרב את ההתיישבות העובדת
להסתדרות .אני חושב שזה מאוד חשוב
שהם יחזרו להיות שותפים בהסתדרות.
ההתיישבות העובדת הייתה שותפה מלאה
להקמה של מפעלים חשובים ובעשורים
האחרונים היא הדירה את רגליה מפה .זה
קשר שהוא מאוד חשוב בעייני ,כרגע ,לצערי
זה לא צלח והמחלקה הזו לא פעילה היום”.
"אני גאה על כך שלקחנו אגף
שנתנו לנו כדי לצאת לידי חובה,
הבאנו אנשים יוצאים מן הכלל
ויש פה עיסוק מאוד רציני ומעמיק
בנושאים שמקדמים את העובדים".
אני רוצה לומר לך לסיום גם משהו רחב
יותר על ההסתדרות ומה שהיא מייצגת
בעייני .בהסתדרות אתה רואה את הכיוון
הנכון .אין פה ויכוחים בין ימין ושמאל יש
פה אחדות של כל המפלגות .יש אופוזיציה
וקואליציה ,אבל השיח המפלגתי לא נכנס
לפה ככה .סה”כ אני איש פוליטי ,איש מרצ
ואני עובד בשיתוף פעולה עם כל המפלגות.
עם הליכוד ועם ש”ס ועם כולם .דברנו על
ההתיישבות העובדת? אז פה צריך להיות
גם החיבור שבין הליכוד לבין ההתיישבות
העובדת .פה העם הזה מתלכד”.
גאווה ותקווה
“אני גאה על כך שלקחנו אגף שנתנו לנו
כדי לצאת לידי חובה ,הבאנו אנשים יוצאים
מן הכלל ויש פה עיסוק מאוד רציני ומעמיק
בנושאים שמקדמים את העובדים”.
”החזון שלי הוא שיהיה כמו באירופה .שכל חברה ציבורית תבחר נציגי עובדים שיהיו שותפים מלאים להחלטות".
צילום :יונתן בלום
